<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער נ"ח</h1>
<h2>דף צ:</h2>
דין כל מקח ומקח שאדם יכול להוליך ממקום למקום כדי לסחור שם. תדע דכל סחורה שבעולם אדם יכול להוליך אותה ממקום למקום לבד האוכלין והשמן וכל דבר שחיין בו באותו מקום דכל שאר דברים יכול להוליך אותם ממקום למקום חוץ מאלו הדברים כלן שיש בהן חיי נפש ואין האדם רשאי להוציאן ממקום למקום אבל אם הניח באותו מקום שרוצה להוציאן כשעור כל הצורך וכשעור כל הספק שיספיק להם כדגר' אין מוציאין פירות מא"י לסוריא דברים שיש בהם חיי נפש. כגון יינות שמנים וסלתות. רבי יהודה בן בתירא מתיר ביין מפני שממעט את התפלה. וכשם שאין מוציאין מחוצה לארץ לארץ כך אין מוציאין מהפרכיא להפרכיא.
